מידות מבקשת לקדם אפקטיביות כאמת מידה עיקרית במערך שיקוליהם של משקיעים חברתיים ובניהול עמותות, וזאת באמצעות דירוג ארגונים ללא מטרות רווח וביצוע דוחות תחום.
עמותות משקיעים א א א

אחריות חברתית או טרחנות?

10/10/2012 10:49:00
"כל הפילנתרופים רוצים שלתרומה שלהם תהיה משמעות, אם זה עבור אגף חדש בבית חולים או למימון תכנית שמטרתה להיטיב עם החברה, אלא שלאחרונה יותר ויותר תורמים מחפשים דרך למדוד את השפעת ההשקעה שלהם". במילים אלה נפתחת כתבה שהופיעה בניו יורק טיימס (Philanthropists Weigh the Returns of Doing Good", 28.9.2012") ובמרכזה המורכבות של מדידת השפעה חברתית.
 
הכותב, פול סאליבן, בחר לפתוח את מאמרו באמירה פרובוקטיבית, מעין הרמה להנחתה: אמנם ניכר עניין גובר בהשקעה נושאת השפעה (Impact investment) מתוך ציפייה שהיא תיטיב עם החברה או אולי אפילו תחזיר את עצמה, אבל האם אנשים שמאמצים גישה זו אינם טרחנים? האם לא צריך להשאיר לתורמים לתת מכל הלב לכל מטרה שעולה בדעתם?
 
שאלתו של סאליבן רטורית, כמובן. הוא מצדד במאמציהם של גורמים שונים לתקף השקעה נושאת השפעה וההסבר הראשון לכך הוא שכל עוד התרומות נהנות מהטבה במיסוי לתורם יש אחריות ציבורית.
 
כדי לתקף את עמדתו, סאליבן יצא לסיור לימודי בין ארגונים שפיתחו ידע ושיטות למדידת השפעה חברתית. הוא החל את מסעו אצל מאט באניק, מנהל רשת אומידיאר (Omidyar Network) שנוסדה ע"י מייסד אי.ביי. באניק טען באוזניו שעל המשקיעים להתמקד פחות ביוזמות אינדיבידואליות ויותר במגזר שלם, כמו למשל חינוך או טכנולוגיות על גבי טלפוניה סלולרית. שילוב בין השניים עשוי להביא תוצאות בעלות נמוכה מהמקובל, כמו במקרה של Bridge International Academies, קבוצה קנייתית שהצמיחה עשרות אלפי בוגרי בתי ספר בעלות של 4 דולר לתלמיד לחודש. אומידיאר השקיעה במיזם הזה, אבל לא מתוך כוונה להחזיר את ההשקעה, אלא כדי להשיג תוצאות שאפשר יהיה אחר כך למנף ולשכפל למדינות אחרות. שינוי כזה, אומר באניק, הוא ההשפעה האמיתית.
 
סאליבן לא מוותר ושואל: האם זו חוכמה למדוד השפעה כאשר מביאים משהו חדש לגמרי למקום בו מורגש חסר? מעניין אם קל כל כך למדוד השפעה במקום שאין חסר, אבל יש בעייה שצריך לתקן. המארח הבא שלו הוא לות'ר רייג'ין ג'וניור, מנהל Global Impact Investing Network , ארגון שמייעץ למשקיעים חברתיים. רייג'ין מודה שקשה למדוד שינוי בתחום החינוך, למשל, ובכלל בשירותים חברתיים כמו מאבק ברעב וסיוע למחוסרי דיור, אבל אין זה אומר שצריך להרים ידיים. הוא מצביע על הצלחות במדידת תוצאות בתחומים כמו דיור בר השגה או אנרגיה נקייה.
 
משם ממשיך סאליבן אל אחת הקרנות הגדולות והמנוסות בתחום: מליסה ברמן (אין כל קשר משפחתי), מנכ"לית חטיבת הייעוץ של קרן רוקפלר, טוענת שלמרות ההתלהבות סביב השקעה נושאת השפעה, יש לראות אותה בהקשר הנכון. בהשוואה לענף הפילנתרופיה כולו, ודאי בהשוואה לענף ההשקעות הפיננסיות, מדובר בשוק קטן, אשר מהווה מעין גשר בין השניים, ועל מנת לפתור בעיות חברתיות אמיתיות יש צורך בכל השלושה יחד. עוד היא טוענת שלמשקיעים קטנים וממוקדים קל יותר למדוד השפעה מאשר משקיעים גדולים.
 
היכולת של המשקיעים הקטנים למצות את השקעתם מאפשרת להם לפעמים להרגיש את תחושת ההצלחה ואת הכח להשפיע ששמורה בדרך כלל רק למשקיעים גדולים. התחנה הבאה במסעו של סאליבן היתה אצל מייסדיו של ארגון שבנוי בדיוק עבור משקיעים כאלה – לא אחרים מאשר מיודעינו הוותיקים הולדן קרנופסקי ואלי הסנפלד מארגון GiveWell . השניים, שהחלו לגלגל את הרעיון עת עבדו יחד בחברת השקעות הון סיכון ברידג'ווטר, החליטו להתמקד במחקר ובחיפוש אחר עמותות עם מודל שיגדיל את הסיכוי להשפעה של כל דולר שיושקע בהן. בתחילה הם מצאו שממה, בעיקר מידע על עמותות שהצליחו להיטיב עם מדינות עולם שלישי, אבל אף לא מחקר המשך שיבדוק אם ההטבה במצב האנשים התמידה לאורך זמן. גיב וול מפרסמת את רשימת העמותות המומלצות שנבדקו על ידה. אחת ההמלצות בהן מתגאים מייסדיה היא עמותה שהשקיעה ברכישת רשתות זולות נגד יתושים נושאי מלריה באפריקה. רק לאחר שהסנפלד וקרנו פסקי דחקו באנשי העמותה לבדוק מה תוצאות השקעתם הם נזכרו לבדוק אם באמת משתמשים ברשתות שנקנו. כעת הפעילות כוללת גם הדרכה למקומיים ובדיקת שיעורי השימוש בנקודות זמן שונות.רק כך אפשר לעקוב אחר הקשר שבין הרשתות, השימוש בהן ושיעור התחלואה וליצור זיקה לכדאיות ההשקעה. כעת העמותה מגשימה את חזונה של גיב וול ומבטיחה שלדולר הבא שיושקע בה תהיה משמעות.
 
ההצלחה של גיב וול מחזירה את סאליבן למסקנה המורכבת: יש תחומים שבהם הזיקה הברורה יחסית בין גורם ותוצאה מאפשרת מדידת תוצאות. יש תחומים, כמו חינוך למשל, בהם אין זה פשוט כל כך.
 
אחריות חברתית או טרחנות?
כתב הניו-יורק טיימס, פול סאליבן, יצא למסע בין ארגונים שפיתחו ידע ושיטות למדידת השפעה חברתית.

חדש באתר

יסודות בהערכה משותפת - מדריך מעודכן

בהמשך להרצאתה של אניטה בייקר לנציגי עמותות שהוזמנו ע"י מידות וד"ר גילה מלך אנחנו שמחים להפיץ תרגום לחוברת בנושא הערכה שכתבה ביחד עם בת' ברונר. להמשך המאמר

שילוב יכולת הערכתית בפרקטיקה הארגונית

בהמשך להרצאתה של אניטה בייקר לנציגי עמותות שהוזמנו ע"י מידות וד"ר גילה מלך אנחנו שמחים להפיץ תרגום לחוברת בנושא הערכה שכתבה ביחד עם בת' ברונר. להמשך המאמר

מדגם השקעות חברתיות של קרן כהנוף בישראל

במשך כל שנות פעילותה בישראל תרמה קרן כהנוף כאמור יותר מ 110- מיליון דולר. מסמך זה יתאר רק מדגם מייצג
מפעילויותיה. להמשך המאמר
לרשימה המלאה

נא להשאיר פרטים

השארת מייל לצורך משוב אנונימי עתידי