מידות מבקשת לקדם אפקטיביות כאמת מידה עיקרית במערך שיקוליהם של משקיעים חברתיים ובניהול עמותות, וזאת באמצעות דירוג ארגונים ללא מטרות רווח וביצוע דוחות תחום.
עמותות
משקיעים
א
א
א
שלום אורח, התחבר !
כלים לאפקטיביות
קטלוג גישות למדידת השפעה חברתית של קרן רוקפלר
מסמך מקיף שהוכן במימון קרן רוקפלר המתאר בהרחבה וממפה 25 כלים וגישות למדידת תוצאות והשפעה חברתית, אשר סווגו לשלושה סוגים: כלי דירוג, כלי הערכה וכלים ניהוליים. להמשך המאמרמהי למידה אפקטיבית? קודם כל להיות פתוחים לביקורת
היבט חשוב של למידה אפקטיבית הוא היכולת להיות ערני לרחשי הסביבה הנוגעים לתחומי העיסוק של הארגון והיכולת להיות פתוח לביקורת.בסקירה המוצגת כאן ניתן למצוא עשרה מאמרי ביקורת על ארגוני דירוג. להמשך המאמר
מיזם אמריקאי חדש מציע לעמותות מסגרת לדיווח על הישגיהן
יוזמה חדשה פרי שיתוף פעולה של ארגונים בולטים במגזר השלישי בארצות הברית מציעה לעמותות ולקרנות לדווח על יעדיהן והישגיהן באמצעות מענה על חמש שאלות להמשך המאמרEvaluation Practice and Capacity
הארגון האמריקני, "Innovation Network", שמושבו בוושינגטון החליט לבחון אחת לשנה את מצב האומה בכל הקשור להטמעת מדידה והערכה במגזר השלישי.. להמשך המאמרפיתוח תפיסה ופרקטיקה של מדידה מתמשכת של תוצאות
מסמך של מכון ברוקדייל המציע כלים מעשיים ליישום מדידת תוצאות בארגונים המספקים שירותים ומנתח התנסויות ספציפיות במדידת תוצאות. להמשך המאמר
IRIS הוא תקן לדיווח והשקעה לפי תוצאות אשר פותח בשיתוף פעולה בין קרנות רוקפלר ואקומן, B Lab וחברות PWC ודלויט.
להמשך המאמר
האם אתם מבזבזים משאבים בפנייה לתורמים שלא יתרמו לכם?
להמשך המאמר
כלים ומקורות (משאבים) להערכת השפעה חברתית - Tools and Resources for Assessing Social Impact
הארגון האמריקני Foundation Center משמש מאז 1956 מרכז שירות מוביל בו חברות 550 קרנות פילנתרופיות. להמשך המאמר
הארגון האמריקני Foundation Center משמש מאז 1956 מרכז שירות מוביל בו חברות 550 קרנות פילנתרופיות. להמשך המאמר
אתר ניסיוני משתף את הציבור בבחינת אפקטיביות של עמותות
קרן פקארד מובילה את מיזם "מכרה זהב" (Goldmine Research Project) שבו מוזמנים הגולשים לשתף במידע שברשותם בנוגע לאפקטיביות של עמותות להמשך המאמרכלים ויישומים להערכת עמותות ולמדידת השפעה חברתית
צוות האפקטיביות הארגונית של קרן פאקארד הקים אתר ניסיוני המרכז גישות, כלים ויישומים להערכת ארגונים ולמדידת השפעה חברתית. להמשך המאמרSimple Measures for Social Enterprise
האם אנקדוטות וסיפורי הצלחה יכולים להיחשב כעדויות להשפעה חברתית? כיצד אפשר להשתמש בהם?להמשך המאמר
פריצת דרך במדידה משותפת והשפעה חברתית (2009)
FSG הוא ארגון ייעוץ חשוב שמושבו בקיימברידג', ארה"ב. עיקר עיסוקו בקידום פרקטיקות של מדידת השפעה חברתית (Social Impact), באמצעות ייעוץ, פיתוח אסטרטגי, תהליכי חשיבה והטמעת כלים בארגונים. להמשך המאמר
ימיה של הנתינה בסתר הסתיימו - על התורמים והעמותות להתחייב ליותר שקיפות ואפקטיביות בתרומה ובשימושיה ובתמורה, תתחייב החברה שלא להטיל דופי במניעי התרומה של התורמים וביושרן של העמותות.
להמשך המאמר
בתחום החברתי, הפרמטר המרכזי לבחינת ההשקעה של כספי התורמים והצלחת פעילות העמותה צריך להיות ההצלחה. כלומר, ההשפעה החיובית על המוטבים. גם אם לפעמים המשמעות היא לבנות ארמון לילדים.
להמשך המאמר
מתי בדקתם לאחרונה את האפקטיביות שלכם?
בקרוב מאוד השאלה העיקרית לבחינת הצלחתה של עמותה תהיה מהי האפקטיביות שלה. זהו שינוי מכריע וחשוב בהתייחסות לתורמים ולעמותות והוא צפוי לשנות מן היסוד את דרכי הפעולה שלהם. להמשך המאמרהאם ולמי על העמותה לדווח על האפקטיביות שלה?
היבטים ניהוליים, משפטים וחשבונאיים מחייבים את העמותה לשקול הכללת נתונים על האפקטיביות שלה בפרסומיה. כדי לדווח באמינות ובדיוק על תוצאות, השפעה ואפקטיביות, יש להפוך את האפקטיביות לחלק בלתי נפרד מהתרבות הארגונית. להמשך המאמר
קפיצת המדרגה של המגזר השלישי בישראל תהיה אימוץ האפקטיביות כבסיס לפעילותם של משקיעים חברתיים ועמותות
להמשך המאמר
קשה לאחד את הציבור הישראלי סביב נושאים חברתיים. אחת ההסכמות הבודדות חוצות הגיל, המוצא וההשכלה שניתן לאתר בו, למרות הכל, נוגעת לאי האמון בכל הנוגע לפעילותן של עמותות. חשדנות זו מתגלגלת לכלל עמדה ציבורית כמעט גורפת בגנותן של עמותות שאחד ממאפייניה השכיחים היא הטענה כי חלק ניכר מהתרומות מממן....
להמשך המאמר
מהו החוב שחייבים אנשי עסקים לחברה כבר 150 שנה? מדוע הם מתקשים לפרוע אותו? למה עכשיו, יותר מתמיד, הגיע זמן הפירעון באמצעות הפילנתרופיה? ומה הם עצמם ירוויחו מכך?
להמשך המאמר
עשרה מפתחות לניהול אפקטיבי של תכניות התנדבות נוער
להמשך המאמר
Why is it so hard for us to take the plunge
On May 4, 2009 we were all shaken up by the story of Yasmin Feingold....להמשך קריאה להמשך המאמרHow to share your wealth and make money
Look carefully once again at the list of the wealthiest individuals in this issue and try to guess what was the most important event to affect the wealth of those on it להמשך המאמרתורם אפקטיבי חייב להתעניין בתוצאות התרומה
משקיע חברתי יעיל חייב לבקש דיווחים על הישגי העמותה כדי לקבל החלטות על המשך תרומתו. דה-מרקר 08.02.11 להמשך המאמרקריטריונים להערכת פילנתרופיה מיטבית
כיצד יכולים תורמים למקסם ולמנף את השפעתם? ארגון שיתופים מציע קריטריונים מרכזיים לבחינת פילנתרופיה במיטבה להמשך המאמרשאלון אפקטיביות ארגונית של שיתופים
שאלון לאבחון עצמי של עמותות שפותח בשיתופים להמשך המאמר
תפיסת העולם והפרקטיקה של NPC לניתוח ארגונים חברתיים
להמשך המאמר
הספר מציג מודל מעניין, מנקודת מבט שונה, להגדלת האפקטיביות של ארגונים לשינוי חברתי. בדיקה מעמיקה של 12 ארגונים אמריקאים שהביאו לשינוי יוצא דופן הובילה למציאת מכנים משותפים הקיימים בכולם. העיקרון שמציע.
להמשך המאמר
מהי הדרך האפקטיבית ביותר לתרום לתחום מסוים? האם יש להעדיף פתרונות מסוימים על פני אחרים?
להמשך המאמר
חברת הייעוץ הבינלאומית מקינזי (McKinsey) בנתה כלי יישומי ונוח – שאלון לאבחון עצמי של ארגונים.
להמשך המאמר
מידות – שיקוף ודירוג מלכ"רים בע"מ היא חברה לתועלת הציבור ללא מטרות רווח, שייעודה לקדם את עיקרון האפקטיביות כאמת מידה מרכזית במערך שיקוליהם של תורמים בבואם לתרום וכבסיס לפעולתן של עמותות. האמצעי שבו בחרה מידות כדי לממש את ייעודה הוא דירוג עמותות ועריכת דוחות תחום.
דירוג העמותות מתבצע על בסיס מתודולוגיה שפותחה לאחר בחינת תפיסות שונות להערכת ארגונים חברתיים הנהוגות בעולם ותוך שיח ולמידה מארגונים, תורמים ומבקרים.
בעמודים הבאים תמצאו סקירה של הנושאים הנבחנים על ידי מידות בעמותות שהיא מדרגת. מטרת המדריך כפולה: ראשית, מידות מעוניינת להיות שקופה כלפי עמותות ותורמים ולכן מפרסמת את המתודולוגיה שלה. שנית, המדריך הוא כלי לאבחון עצמי וולונטרי, גם ללא קשר למידות.
ארגוני תשתית הפועלים לחיזוק ארגוני החברה האזרחית
אג'נדה
אג'נדה - מרכז ישראלי לאסטרטגיה תקשורתית - הוא ארגון שפועל לשינוי חברתי ומחשבתי בכלי התקשורת בישראל. אג'נדה שמה לה למטרה להשפיע על הדרך שבה מוצגים נושאים חברתיים בשיח התקשורתי ולסייע לארגונים העוסקים בשינוי חברתי לקדם את מטרותיהם ביתר יעילות. אג'נדה הוקמה בתמיכת קרן פורד ובייסוד משותף של ארגון שתיל וחברת בן-אור תקשורת.
אלכ"א - האגודה לפיתוח ולקידום כוח האדם בשירותים החברתיים בישראל
אלכ"א היא גוף מקצועי, א-פוליטי ועצמאי, בעל ניסיון ומומחיות בפיתוח התשתית הניהולית והארגונית במגזר הציבורי בישראל, מייסודם של ג'וינט ישראל וממשלת ישראל. אלכ"א פועלת לשיפור איכות השירות הציבורי בישראל על ידי חיזוק יכולת הפעולה וההשפעה של הסגל הבכיר במגזר הציבורי. בבסיס הייעוד עומדת ההכרה שהסגל הבכיר בשירות הציבורי משמש גורם מרכזי בתהליך קביעת מדיניות חברתית וביישומה, לפיכך לאיכות פעולתו השפעה מכרעת על יכולתה של המדינה לדאוג לנזקקיה.
ג'וינט ישראל, האגף להתנדבות ולפילנתרופיה, תחום התנדבות
תחום ההתנדבות בג'וינט מפתח ומקדם התנדבות והשתתפות חברתית בישראל, מתוך אמונה כי לכל אזרח תפקיד חשוב ומשמעותי בעשייה חברתית ובהובלת שינויים בחברה.
האיגוד המקצועי של מפתחי משאבים בישראל
המועצה הלאומית להתנדבות
המועצה היא הגוף ההתנדבותי הוותיק ביותר בישראל העוסק במתן שירותים למתנדבים ולארגוני ההתנדבות בארץ. המועצה התגבשה כמסגרת גג לפעולות התנדבות של יחידים ושל ארגוני מתנדבים ומפעילי מתנדבים והתבססה כארגון מייצג של ההתנדבות בארץ ובחו"ל. המועצה עוסקת בקידום מפעלים לאומיים בתחומי ההתנדבות ובהענקת האותות הבכירים להתנדבות. המועצה הוקמה על ידי ממשלת ישראל.
המכון לניהול התנדבות ע"ש לר, יד שרה
המכון לניהול התנדבות ע"ש לר מתמחה בהכשרת הדרגים הניהוליים בארגוני החברה האזרחית בישראל בכל תחומי ההתנדבות וניהולה. המכון פועל לפיתוח ידע וכלים מקצועיים בתחומי ניהול והפעלת מתנדבים, מרכז ומנגיש מקורות מידע תיאורטיים ויישומיים למנהלי התנדבות בישראל.
המרכז לחקר המגזר השלישי, אוניברסיטת בן גוריון בנגב
המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי הוקם במטרה לפתח ידע בנושא ארגונים ללא כוונות רווח. המרכז פועל לייזום וריכוז של מחקרים העוסקים בהיבטים שונים של המגזר השלישי בישראל ולפיתוח ידע על מכלול הגורמים המרכיבים את המגזר השלישי: ארגונים ללא כוונות רווח, פעילויות פילנתרופיות והתנדבות, וכן לפיתוח הדיון האקדמי והציבורי בסוגיית המדיניות כלפי המגזר השלישי.
המרכז לחקר הפילנתרופיה, האוניברסיטה העברית בירושלים
המרכז לחקר הפילנתרופיה בישראל הוקם ב-2006 בשיתוף ג'וינט ישראל ושם לו לנגד עיניו שש מטרות עיקריות: קידום ההבנה של הפילנתרופיה בישראל ובעולם היהודי; לימוד תפקיד הפילנתרופיה בדמוקרטיה המודרנית; פיתוח, איסוף והפצת ידע על מקורות לפילנתרופיה יהודית וישראלית; יצירת מאגר נתונים מקיף של קרנות ודמויות מרכזיות בפעילות הפילנתרופית הפעילים בישראל, שישמש מקור ידע לחוקרים ולציבור הרחב כאחד; הפצת ידע על פילנתרופיה בישראל: מקורות, דפוסים, מנהגים, תוצאות והשלכות על החברה הישראלית; שיפור הפעילות הפילנתרופית.
המרכז למנהיגות מתנדבת ע"ש פני וסטיבן ויינברג, ישראל
המרכז למנהיגות מתנדבת על שם פני וסטיבן ויינברג עוסק בפיתוח תרבות של מנהיגות מתנדבת ומובילות בקרב ועדים מנהלים. המרכז מסייע לעמותות להגשים את הפוטנציאל שלהן על ידי פיתוח הנהגתן המשולבת: הוועד המנהל והמנכ"ל.
חברה טובה
ארגון הפועל להעלאת שיעור ההתנדבות בחברה הישראלית והגברת מודעות ומעורבות חברתית בקרב ישראלים אכפתיים.
מנהיגות אזרחית
ארגון הגג של העמותות והמלכ"רים בארץ. הוקם ביוזמת הג'וינט. ייעוד הארגון לשמש גוף מייצג של הארגונים החברתיים בישראל וגורם מדרבן ומוביל להתמקצעות ואתיקה על מנת לסייע לארגוני המגזר השלישי לפעול באופן מיטבי לקידום הנתינה, ההתנדבות והעזרה ההדדית בתחומי הפרט, הקהילה והחברה. ארגון "מנהיגות אזרחית" מייצג את העמותות בפני מקבלי החלטות בכנסת ובממשלה – יוזם חקיקה מאפשרת ומעצימה, מנהל מעקב אחר החלטות הממשלה בוועדות הכנסת, מעלה ניירות עמדה לדיון ומבצע מחקרים וסקרים לטובת קידום המגזר.
מתן - הדרך שלך לתת
מתן מפתח שותפויות שמטרתן לאפשר לכל חברה עסקית, קרן או תורם פרטי למצוא את הדרך הייחודית שלהם להשקיע בקהילה וליצור שינוי בעל משמעות בחייהם של אנשים. מתן מקדם השקעה האפקטיבית בקהילה המבוססת על ידע מעמיק, בדיקת נאותות ומעקב ובקרה, ופועל לפיתוח המנהיגות והניהול במגזר השלישי. הארגון נוסד על ידי הקרן המשפחתית ע"ש תד אריסון.
נובה ניהול ואקדמיה בשירות הקהילה
נובה מסייעת לארגונים חברתיים להטמיע וליישם בפועל תרבות עסקית - לנהל ולהקצות משאבים קיימים באופן יעיל ומועיל יותר וכך לספק שירותים משופרים לאורך זמן. נובה מפעילה צוותים של סטודנטים, יועצים מתנדבים ואנשי עסקים המספקים שירותי ייעוץ עסקי לארגונים חברתיים במגזר השלישי, ומציעה יעוץ עסקי ואסטרטגי המשלב כלים מעולם העסקים והאקדמיה יחד עם ידע נצבר וניסיון מהמגזר השלישי.
עיגול לטובה
עיגול לטובה היא עמותה שנוסדה בשנת 2008 על ידי אורני פטרושקה, יעקב בורק ויהושע אגסי במטרה לאפשר לציבור הרחב להעביר מיקרו תרומות לגורמים ראויים, על פי בחירת התורם. באמצעות הוראה קבועה יכול התורם לעגל כל עסקה בכרטיס האשראי או את תלוש המשכורת החודשי, ואת ההפרש לתרום לעמותה או מטרה הקרובים ללבו. באמצעות תרומה של אגורות ספורות של אנשים רבים ניתן ליצור כוח כלכלי משמעותי לתועלת עמותות ראויות במגזר השלישי.
הכסף הנתרם מועבר במלואו לעמותות שנבחרות על ידי התורם. כל העמותות העומדות לבחירת התורם עברו בדיקת שקיפות של מידות, ונכללו ברשימה לאחר סינון קפדני על ידי ועדה ציבורית בראשותו של נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט מאיר שמגר. כך מובטח כי התרומות מגיעות במלואן לארגונים המספקים מקסימום תועלת חברתית לצד שקיפות לציבור והתנהלות תקינה. העמותות הנבחרות מחולקות ל-10 תחומי פעילות שונים, כגון ילדים ונוער בסיכון, איכות הסביבה, נשים וכו'. כך מובטח שכל תורם ימצא עמותה ראויה הקרובה לליבו. המנגנון כולו מאפשר תרומה מושכלת ובלתי מורגשת כחלק ממהלך החיים השגרתי.
קמרון
ארגון קמרון הוקם במטרה לסייע לעמותות ביצירת תשתית ניהולית-פיננסית מתקדמת, תוך נאמנות לחזון ולמטרות הארגוניות. הארגון, אשר הוקם בסיוע קרן יד הנדיב, קרן כהנוף וקרן פראט, מציע תכנית ליווי הוליסטית, תוך בחינת המשתנים הכלכליים של העמותה לאור היעדים החברתיים שלה.
רוח טובה
עמותת "רוח טובה" הוקמה מתוך הצורך לעודד את רוח ההתנדבות והנתינה בחברה הישראלית ולהיות כתובת לכל אדם המעוניין להתנדב ולתת, ולכל אדם או ארגון המבקשים סיוע.
"רוח טובה" היא מרכז ארצי המפגיש את הנותנים והמקבלים, ומיישם רצונות של תרומה ונתינה של האדם למען זולתו, לפי כישוריו, הידע שלו, זמנו ויכולתו. "רוח טובה" היא כתובת לכל אדם המעוניין להתנדב ולתת, ולכל אדם הזקוק לעזרה, סיוע ותמיכה ויוצרת את החיבור בין המתנדבים לשותפים הקהילתיים ולארגונים הזקוקים למתנדבים, במטרה לענות על המטרות של שני הצדדים.
שיתופים
מרכז שיתופים הוא בית מקצועי וצומת של מידע וידע לקהילות החברה האזרחית - ארגוני מגזר שלישי, פילנתרופיה, שותפויות חברתיות והתארגנויות אזרחיות. המרכז פועל לקידום ארגוני המגזר השלישי, לביסוס פילנתרופיה ישראלית אפקטיבית ומשמעותית ולגיבוש דיאלוג ושיתופי פעולה בין עמותות, עסקים וממשל. מרכז שיתופים הוא יוזמה חברתית המתמקדת בקידום החברה האזרחית בישראל וביצירת תרבות אשר תומכת בארגונים החברתיים ומסדירה את יחסי הגומלין שלהם עם המגזר הפרטי ועם הממשלה.
שתי"ל
שתיל הוא ארגון לשינוי חברתי מייסודה של הקרן החדשה לישראל. הארגון פועל למען קידום שוויון לכלל האזרחים והתושבים בישראל; קידום זכויות האדם והאזרח; כיבוד השונות והפלורליזם הדתי והתרבותי וקיומה של חברה המושתתת על עקרונות הצדק החברתי, הכלכלי והסביבתי. כיום, באמצעות חמישה סניפים, מסייע שתיל ליותר מ-1500 ארגונים בשנה, משלבי הקמתם ובפעולתם השוטפת. מטרת שתיל היא להביא לעיצוב תהליכים ומדיניות תוך שילוב וחיזוק של השותפים לחזון השינוי החברתי', ולצורך כך שתיל פועל לבניית יכולת של ארגונים וכוחות, ליצירת רשתות של קהלי יעד שונים, לגיבוש קואליציות ושותפויות ולצירוף שותפים חדשים לדרך.
NPTech
NPTech היא חברה לתועלת הציבור אשר הוקמה ע"י יד הנדיב (קרן רוטשילד) וג'וינט ישראל במטרה לסייע לארגונים חברתיים לעשות שימוש מיטבי בטכנולוגיות מידע ותקשורת, באופן המשרת את מטרותיהם.
הפעילויות והשירותים שמספקת החברה מיועדים לסייע בהנגשת ידע וכלים טכנולוגיים לארגונים חברתיים, וביצירת "שוק טכנולוגי-חברתי" שבו ספקים מציעים מוצרים המיועדים (או מותאמים) לקידום פעילות חברתית, אתרי אינטרנט מציעים אפשרויות לנקיטת פעילות חברתית באמצעות הרשת, וארגונים חברתיים צורכים מוצרים אלה בהתאם לפעילותם.
NPTech מפעילה את אתר גיידסטאר ישראל - מאגר מידע המקיף ביותר על עמותות בישראל שמטרתו להנגיש את מירב המידע אודות ארגונים ללא כוונת רווח בישראל לציבור הרחב.
חמש השאלות שכל עמותה אפקטיבית יודעת לענות עליהן
השאלון שלפניכם מציג חמש שאלות פשוטות הנוגעות להיבטים שונים של פעילותכם, ואשר התשובות להן עשויות להעיד על מוכוונותכם לאפקטיביות ולהשפעה חברתית:
1. מהי הסוגייה החברתית (הבעיה) שאתם מנסים לפתור?
2. מה אתם עושים כדי לפתור או לצמצם אותה?
3. מהם ההישגים שלכם?
4. איך אתם יודעים מה אתם מצליחים להשיג?
5. מה אתם לומדים וכיצד אתם משפרים את פעילותכם?
אנו סבורים כי לעמותה שיש בידה תשובות מנומקות וברורות לשאלות אלה יש סיכויים טובים להיות אפקטיבית ולהשיג את ההשפעה החברתית הרצויה.
מילוי השאלון הוא חובה במסגרת תהליך הדירוג, ומשמש כלי בידי מידות להערכת העמותה שלכם. אנו עדים לקבוצה הולכת וגדלה של משקיעים חברתיים שמבקשים להתרשם מהתשובות לשאלות אלה, והן מהוות שיקול משמעותי עבורם בהחלטה על תרומה. לפיכך, מומלץ לכם לכלול נושאים אלה בבקשותיכם לתרומה ובפרסומיכם באתר האינטרנט שלכם.
1. הסוגייה החברתית - מהי הסוגייה החברתית שהעמותה שלכם רוצה לטפל בה? בתשובתכם אנא התייחסו לקהל היעד שאתם מבקשים להיטיב עמו, לצרכיו, לבעיה שאתם מבקשים לפתור, לשינוי שאתם מבקשים להשיג וכו'.
עמותות פועלות להיטיב עם מוטביהן ולתת מענה לצרכיהם במתן שירות או מוצר, או באמצעות מאמצים לשינוי חקיקה ומדיניות. כדי להצליח במשימתה על העמותה לבחון לעומק את הסוגייה החברתית - להכיר את קהל היעד, ללמוד את מאפייניו וצרכיו, להכיר גופים אחרים המספקים מענה לצרכים אלה ולהגדיר את הבעיות שהיא רוצה לפתור. לדוגמה, עמותה המפעילה מועדונית לילדים עם מוגבלויות כדאי שתדע כמה ילדים כאלה יש באזור שבו היא פועלת, מה הם הצרכים הייחודיים להם, אילו גופים נותנים מענה לצרכים אלה ומה הם הפתרונות שהם מציעים.
תשובה מלאה לשאלה זו מצריכה התייחסות לנקודות הבאות:
מה הבעיה; על מי היא משפיעה; על כמה אנשים היא משפיעה; מה מידת ההשפעה על קהל היעד; מהו פוטנציאל העזרה – כמה מקרים ניתן היה למנוע; מה מידת המעורבות של הממשלה בטיפול בבעיה.
___________________________________________________________________________________________
2. הפעילות – מה אתם עושים כדי לפתור את הבעיה שתיארתם? מהו מודל הפעולה שלכם?
סיכויי העמותה להשיג את השינוי החברתי המיוחל גדולים יותר אם היא הגדירה מהו מודל הפעולה שיביא לשינוי (Theory of Change). הכוונה להסבר רציונלי המקשר בין התוצאה שהעמותה רוצה להשיג לבין הפעילות שעליה לבצע לצורך כך. לדוגמה, עמותה העוסקת במניעת שימוש בסמים בקרב בני נוער מפעילה קו סיוע טלפוני שאליו יכולים בני הנוער לפנות. בעמותה סבורים כי בני נוער שיפנו לקו הסיוע יקבלו ייעוץ שימנע מהם להשתמש בסמים, וכך תושג מטרת העמותה – הפחתת שיעור המשתמשים בסמים בקרב בני הנוער בארץ. עמותה אחרת הפועלת להשגת מטרה זו בחרה במודל פעולה שונה, והיא מעבירה סדנאות בבתי ספר שבהן פוגשים התלמידים מכורים לסמים שנגמלו. עמותה שלישית משקיעה מאמצים בפעילות סנגור לשם החמרת עונשי המאסר הקבועים בחוק על שימוש בסמים. בשלושת המקרים התוצאה הרצויה זהה, אולם הדרך להשיגה שונה.
תשובה מלאה לשאלה זו מצריכה התייחסות לנקודות הבאות:
מהו חזון העמותה וייעודה; מהו מודל הפעולה שהעמותה בחרה; אילו פעילויות קיימות בעמותה לאור המודל, בחלוקה לקטגוריות; כמה מוטבים משרתת כל פעילות; מה שיעור ההוצאה על כל פעילות; יש לציין נתונים כמותיים רלבנטיים לכל פעילות, ככל שניתן.
___________________________________________________________________________________________
3. ההישגים - מה אתם מצליחים להשיג באמצעות הפעילות שלכם? מהן התוצאות של הפעילות? איזה שינוי הצלחתם לחולל בקרב המוטבים שלכם ובכלל? מהי ההשפעה החברתית שלכם? (שאלה זו אינה מתייחסת לאופן שבו אתם מודדים את התוצאות – על כך בשאלה הבאה - אלא לתוצאות עצמן)
את ההישגים של העמותה יש לבחון לאור המטרות שהציבה לעצמה. בעמותות מסוימות ההישגים מתבטאים בתפוקות משמעותיות: התפוקה המרכזית של בית תמחוי, למשל, היא מספר האנשים שמקבלים ארוחה מזינה בכל יום. בעמותה כזאת, שמטרתה להאכיל את הנזקקים ואינה מתיימרת לשנות את עמדותיהם של מוטביה או לפעול למיגור העוני, ההישגים יהיו מספר האנשים הנהנים מהשירות ואיכות השירות.
בעמותות אחרות, השואפות לחולל שינוי עמוק יותר, לא די בתפוקות משמעותיות כדי להעיד על הצלחה בהגשמת המטרות. אם ניקח לדוגמה עמותה המעבירה סדנאות העצמה תעסוקתית, הרי שלא מספיק להציג את מספר המשתתפים בסדנאות כעדות להצלחה – יש לבדוק האם להשתתפותם בסדנה הייתה השפעה חיובית על חייהם. עמותה כזאת יכול להציג כהוכחה להצלחתה את מספר המשתתפים שהצליחו למצוא עבודה ולהחזיק בה במשך יותר מחצי שנה מאז סיום הסדנה.
דוגמאות נוספות להישגים יכולות להיות שינוי בעמדות או בהתנהגות המוטבים שקיבלו שירות מהעמותה, שינוי בדפוסים חברתיים (למשל ירידה במספר מקרי האלימות או עלייה במספר המתגייסים לצבא), שינוי במדיניות ממשלתית (למשל חקיקת חוק או הפניית תקציבים), הפחתה של זיהום סביבתי, העלאת המודעות בציבור לנושא כלשהו ועוד.
תשובה מלאה לשאלה זו מצריכה התייחסות לנקודות הבאות:
מה התפוקות הנובעות מהפעילות; מהן התוצאות וההשפעה החברתית הנובעות מהפעילות; מהו הקשר בין התפוקות לתוצאות; יש לשלב בין "סיפורים" ל"מספרים" ולציין מסקנות של מחקרי הערכה ואמצעי מדידה שונים, ככל שישנם.
___________________________________________________________________________________________
4. מדידה - כיצד אתם יודעים מה הם ההישגים שלכם? במילים אחרות, האם וכיצד אתם מודדים את התוצאות של פעילותכם? בתשובתכם אנא התייחסו לשיטות המדידה הנהוגות בעמותה, לתדירות המדידה ולהיקפה. התייחסו גם למדידה שהניבה את התוצאות שהזכרתם בסעיף הקודם.
שיטות המדידה ותפיסות המדידה משתנות מעמותה לעמותה ותלויות בסוג התוצאות שהיא רוצה להשיג ובתחום שבו היא פועלת. המדידה יכולה להתבצע על ידי העמותה עצמה או על ידי גורם חיצוני כלשהו, עליה להיות תדירה ושיטתית ולהתייחס למטרות שהעמותה הציבה לעצמה. חשוב שעמותה תבצע מדידה של התוצאות שלה כדי לדעת שהפעילויות שהיא מקיימת מצליחות להשיג את המטרות הרצויות.
לדוגמה, עמותה המפעילה תכנית להקניית מודעות לזכויות קשישים ביקשה לבדוק אם התכנית השפיעה לטובה על חיי המשתתפים בה. כעבור שנה מתום התכנית ערכו עובדי העמותה סקר טלפוני בקרב המשתתפים ושאלו האם בעקבות ההשתתפות בתכנית ניסו הקשישים למצות את זכויותיהם ברשות המקומית ובקופות החולים, האם הצליחו בכך והאם לצעד זה הייתה השפעה חיובית על חייהם.
תשובה מלאה לשאלה זו מצריכה התייחסות לנקודות הבאות:
מהם מדדי ההצלחה העיקריים של העמותה; אילו שיטות מדידה והערכה העמותה נוקטת; באילו פעילויות הן מיושמות; מה נמדד ובאיזו תדירות.
___________________________________________________________________________________________
5. בשיפור מתמיד - כיצד תהליכי המדידה סייעו לכם לשפר את הפעילות ולהגביר את האפקטיביות של העמותה? בתשובתכם אנא התייחסו למסקנות שהסקתם ולשינויים שיישמתם לאור תוצאות המדידה.
עמותה אפקטיבית אוספת נתונים בתהליכי מדידה, אך חשוב לא פחות – היא עמותה לומדת אשר משתמשת בנתונים בעת קבלת החלטות הקשורות לנושאים בעלי משמעות אסטרטגית לעמותה ולמטרותיה החברתיות, כגון פתיחה או סגירה של תכניות. לדוגמה, עמותה המעניקה שירותים לנוער בסיכון ערכה סקר בקרב בני הנוער שהשתמשו בשירותיה. בסקר התברר כי רוב בני הנוער סבורים כי העבודה הפרטנית עם מדריכי נוער תורמת להם יותר מאשר הסדנאות הקבוצתיות המועברות במועדון. הנהלת העמותה החליטה לצמצם את היקף הסדנאות ולהפנות את התקציב שהתפנה לתגבור העבודה הפרטנית.
תשובה מלאה לשאלה זו מצריכה התייחסות לנקודות הבאות:
מה למדה העמותה כתוצאה מהשימוש באמצעי המדידה; כיצד שימשו תהליכי המדידה וההערכה כמנוף לשיפור בעמותה; אילו אתגרים העמותה חוותה; אילו מטרות הוצבו אך לא הושגו; איזו אסטרטגיה העמותה נוקטת כדי לעמוד במטרות שלא הושגו.
___________________________________________________________________________________________
שאלון זה מבוסס על עבודתם של עמיתינו בארגון הבריטי New Philanthropy Capital) NPC), כפי שהוצגה במאמרם Talking About Results מספטמבר 2010.
פרקטיקות לניהול אפקטיבי של ארגונים ללא כוונת רווח שגובשו במידות על סמך המפגש עם הארגונים שדירגנו והמידע שנאסף מספרות מקצועית בתחום.
תיאוריית השינוי (Theory of Change)
תיאוריית השינוי היא הסבר רציונאלי המקשר בין התוצאה שהארגון רוצה להשיג לבין הפעילות שעליו לבצע לצורך כך. סיכויי הארגון להשיג את השינוי החברתי המיוחל גדולים יותר אם תיאוריית השינוי שלו מגובשת ונשענת על בחינה מעמיקה של הסוגייה החברתית אליה הוא נדרש והגדרת מודל פעולה מתאים. לדוגמה, ארגון העוסק במניעת שימוש בסמים בקרב בני נוער מפעיל קו סיוע טלפוני אליו יכולים בני הנוער לפנות. בארגון סבורים כי בני נוער שיפנו לקו הסיוע יקבלו ייעוץ שימנע מהם להשתמש בסמים, וכך תושג מטרת הארגון – הפחתת שיעור המשתמשים בסמים בקרב בני הנוער בארץ. ארגון אחר הפועל להשגת מטרה זו בחר במודל פעולה שונה, והוא מעביר סדנאות בבתי ספר שבהן פוגשים התלמידים מכורים לסמים שנגמלו. ארגון שלישי משקיע מאמצים בפעילות סנגור לשם החמרת עונשי המאסר הקבועים בחוק על שימוש בסמים. בשלושת המקרים התוצאה הרצויה זהה, אולם תיאוריית השינוי שונה.
להרחבה עיינו במדריך מידות לאפקטיביות
תכנון לטווח רחוק
כדי להגדיל את הסיכוי שהארגון יצליח להגשים את ייעודו בהתאם לתיאוריית השינוי שלו, כדאי להציב מטרות ברורות ובנות השגה לשנים הבאות: אילו תכניות יופעלו ועל ידי מי, באילו היקפים, אילו שינויים יש לבצע בארגון על מנת להשיג מטרות אלה ועוד. לתכנון כזה יש גם משמעות תקציבית, ועליו להיות מלווה בתכנון פיננסי הולם.
התכנון צריך להיעשות לאורם של חזון הארגון ומטרותיו, וניתן לגזור ממנו תכנית רב-שנתית. בארגונים רבים הכנת תכנית רב שנתית היא תהליך מורכב וארוך בו נוטלים חלק ההנהלה, הוועד המנהל והעובדים המקצועיים. תכנית רב שנתית תסייע לארגון להגשים את מטרותיו אם יתקיים קשר ישיר בינה לבין תכניות העבודה השנתיות של הארגון והעובדים, ואם תתקיים בחינה שנתית של העמידה ביעדים ועדכון של התכנית בהתאם.
להרחבה עיינו במדריך מידות לאפקטיביות
תכנון פיננסי
התכנון הפיננסי מתאר כיצד יבטיח הארגון את המשכה של הפעילות או את הרחבתה בשנים הקרובות. על התכנון הפיננסי להתייחס לכלל הצרכים התקציביים של הארגון בשנים הקרובות ולמקורות ההכנסה הצפויים; כמו כן חשוב לכלול במסגרתו גם התייחסות לפיתוח מקורות הכנסה חדשים, לאפשרויות חיסכון והתייעלות, להקצאת משאבים לפיתוח לצד התקציב השוטף ולסיכונים הפיננסיים הייחודיים לארגון.
להרחבה עיינו במדריך מידות לאפקטיביות
תכניות העבודה מבטאות את היעדים להשגה בטווח הקצר (בדרך כלל בשנה הקרובה), בהתאמה לתכנית הרב-שנתית ולתיאוריית השינוי. מקובל לבנות תכנית עבודה שנתית לארגון כולו, ולפי הצורך – לגזור ממנה גם תכניות למחלקות השונות, לפרויקטים ולבעלי תפקידים בארגון. תכנית העבודה יכולה להיות כלי חשוב לביצוע הפעילות הארגונית אם בהכנתה מושקעת מחשבה ומתקיימת בקרה על ביצועה. לתכנית יש סיכוי גבוה יותר להתממש אם מתקיימים בה התנאים הבאים: 1) התכנית מגדירה אחראי לביצוע של כל משימה; 2) לכל משימה מוגדר לוח זמנים ברור; 3) היעדים בתכנית ברורים ומדידים; 4) מוגדרות אבני דרך בהן תיבחן ההתקדמות בביצועה.
להרחבה עיינו במדריך מידות לאפקטיביות
מקצועיות עובדים
גורם מרכזי בהצלחת הארגון הוא קיומו של צוות עובדים מקצועי המוכשר לעסוק במשימות המוטלות עליו. מקצועיות העובדים צריכה להתאים למשימות המונחות לפתחו של הארגון; היא יכולה לנבוע מהשכלה ומניסיון שרכשו מחוץ לארגון או מהכשרה שעברו כשהצטרפו אליו. ארגונים השואפים למקצועיות ומצוינות מעניקים לעובדיהם תמיכה מקצועית והכשרות גם לאחר תום תקופת ההכשרה הראשונית. מידות מאמינה כי לאור חשיבות המשימות שאותן ממלאים ארגוני המגזר השלישי חשוב שיועסק בהם כוח אדם איכותי ומוכשר, שגם מתוגמל כראוי.
להרחבה עיינו במדריך מידות לאפקטיביות
מינוף ההשפעה
משאביהם של ארגונים חברתיים מוגבלים ברוב המקרים. ארגונים המצליחים למנף את המשאבים העומדים לרשותם באמצעות גיוס תומכים לרעיון שהם מקדמים ולהרחיב את מעגלי ההשפעה שלהם מגדילים את סיכוייהם להשיג את מטרתם. לצורך כך אפשר להשתמש במתנדבים, ליצור שיתופי פעולה עם רשויות, חברות עסקיות ועמותות אחרות, להפוך את התורמים לשגרירים של הארגון ועוד – כל אלה במטרה ליצור שינוי חברתי בקנה מידה גדול באמצעות גורמים משמעותיים בסביבת הארגון.
להרחבה עיינו במדריך מידות לאפקטיביות
הכרת צורכי המוטבים
על מנת לדעת אם הפתרון שמציע הארגון לבעיה החברתית הוא רלוונטי, עליו להכיר את צורכי המוטבים. כדאי לבצע בדיקה מסודרת של הצרכים בסמוך להקמת הארגון כבסיס להחלטה על אופי הפעילות שיבצע. רוב הארגונים פועלים בסביבה משתנה, שבה יש לבצע מדידה שגרתית של צורכי המוטבים בהתאם לאופי הפעילות ולטיב השינוי בסביבה. ישנם ארגונים בהם הקשר התכוף וההדוק עם המוטבים מאפשר הכרה טובה של צורכיהם; בארגונים אחרים יהיה צורך לבצע בדיקה שיטתית של הנושא, לעתים באמצעות גורם חיצוני.
להרחבה עיינו במדריך מידות לאפקטיביות
מדידת תפוקות
מדידת התפוקות הארגוניות הינה חלק בלתי נפרד מהמעקב אחר העמידה ביעדים והשגת המטרות החברתיות. תפוקות הן התוצרים הישירים של פעילות הארגון. הן יכולות להיות קשורות לפעילות הספציפית שלו (כמו חוגים לילדים, מסמכי מדיניות, סדנאות למניעת שימוש בסמים או אזכורים של הארגון בתקשורת) או תפוקות כלליות יותר הקיימות בכל ארגון (כמו ישיבות צוות, פגישות עם גורמים חיצוניים, אירועי הסברה וגיוס כספים ועוד). בארגונים שונים יימדדו תפוקות שונות, בהתאם ליעדים שהוגדרו בארגון. לדוגמה: מספר החוסים בהוסטל, מספר הצעות החוק שהארגון יזם, מספר חבילות המזון שחולקו לנזקקים ועוד. המדידה צריכה להיות תדירה ולהתייחס לתפוקות הרלוונטיות מתוך כלל המוצרים והשירותים שהארגון מייצר.
להרחבה עיינו במדריך מידות לאפקטיביות
מדידת תוצאות
מדידה והערכה של התוצאות של פעילות הארגון חיונית כדי לדעת האם הארגון אכן הצליח להשפיע לטובה על המוטבים ולהשיג את מטרותיו. התוצאות יכולות להיות שינוי בעמדות או בהתנהגות המוטבים שקיבלו שירות מהארגון, שינוי בדפוסים חברתיים (למשל ירידה במספר מקרי האלימות או עלייה במספר המתגייסים לצבא), שינוי במדיניות ממשלתית המתבטא בחקיקת חוק או בהפניית תקציבים, הפחתה של זיהום סביבתי, העלאת המודעות בציבור לאלימות נגד נשים ועוד. כל ארגון יכול להגדיר מדדים משלו להשפעה חברתית ולהעריך עד כמה הצליח לעמוד בהם על ידי מדידה שיבצע בעצמו או בסיוע גורם מקצועי חיצוני. המדדים צריכים להיות מאתגרים אך ברי השגה, לשקף את השינוי שהארגון רוצה לחולל ולהתאים למטרותיו.
להרחבה עיינו במדריך מידות לאפקטיביות
שימוש בנתונים
ארגון אפקטיבי אוסף נתונים בתהליכי מדידה, אך חשוב לא פחות – הוא משתמש בהם בעת קבלת החלטות הקשורות לנושאים בעלי משמעות אסטרטגית לארגון ולמטרותיו החברתיות, כגון פתיחה או סגירה של תכניות. בנוסף, חשוב לקיים בארגון גם תהליכי הפקת לקחים שאינם קשורים בהכרח למדידה – לאחר אירועים משמעותיים או באופן קבוע כחלק משגרת העבודה, ולהטמיע את המסקנות שעולות מהם.
להרחבה עיינו במדריך מידות לאפקטיביות
ניהול תקציב
הבסיס להתנהלות כספית נבונה הוא ניהול תקציב. התקציב השנתי מתאר את ההכנסות וההוצאות הצפויות לשנת הפעילות הקרובה ומשקף את תכנית העבודה השנתית. על מנת שהתקציב ישמש כלי עבודה ויסייע בניהול מושכל של הפעילות הכלכלית בארגון, עליו להיות מפורט במידה מספקת מבחינת סעיפי הפעילות, בהתאם למורכבות וגודל הארגון. תקציב הארגון הוא בדרך כלל שנתי, ומסתמך על נייר עבודה בו יש פירוט חודשי. חשוב לקיים מעקב תקופתי אחר ניצול התקציב ולראות מה הם אחוזי הביצוע ביחס למה שתוכנן – מעקב חודשי, רבעוני או אחר התואם לגודל הארגון ולפעילותו. מעקב כזה אמור לגרום להנהלה לקבל החלטות ולנקוט בצעדים לשמירה על מסגרת התקציב, או לעדכן את התקציב במידת הצורך.
להרחבה עיינו במדריך מידות לאפקטיביות
ניהול תזרים
התזרים הוא נגזרת של התקציב ומתאר את התקבולים ותשלומים של כספים הנובעים מפעילותו של הארגון. על מנת לנהל היטב את התזרים יש לרכז באופן שוטף את נתוני יתרת המזומנים ואת הצפי לכניסה ויציאה של כסף מהארגון (למשל, מועד הפירעון של צ'קים דחויים שהארגון נתן או קיבל). מעקב שוטף ומדויק אחר התזרים מאפשר לצפות תקופות שפל בהכנסות או תקופות שיא בהוצאות, ולהיערך לכך מוקדם ככל האפשר. על ההנהלה לנקוט בפעולות המתאימות לפתרון פערים תזרימיים – כמו שימוש במסגרת אשראי, הלוואות גישור, הסדרים נוחים יותר עם ספקים, פנייה למממנים להקדמת התרומה או צמצום הוצאות. כמו התקציב, גם התזרים צריך להיות בנוי באופן מפורט מספיק ולהתייחס לפעילויות השונות בארגון ולא לסעיפי הנהלת חשבונות. תזרים טוב בנוי לפי סעיפים זהים לאלה של התקציב.
להרחבה עיינו במדריך מידות לאפקטיביות
עשרות הדירוגים שבוצעו עד כה במידות סיפקו לנו הזדמנות לפגוש עמותות שבהן מצאנו מצוינות בולטת באחד או יותר מהנושאים שנבדקים בדירוג. הדוגמאות הבאות ממחישות לדעתנו כיצד ניתן לתכנן, לבצע ולמדוד באופן אפקטיבי, ואנו מקווים שיהיו מקור השראה לעמותות אחרות.
תכנון לטווח רחוק
בעמותה "צעד קדימה" נכתבת תכנית עבודה רב-שנתית מדי ארבע שנים. התכנית נפתחת בהגדרת החזון והמטרות וגוזרת יעדים שנתיים שהשגתם תביא למימוש המטרות. התכנית כוללת יעדים מספריים כמו מספר המוטבים שיטופלו בכל שנה, מספר וסוג המסגרות שתופעלנה מדי שנה ועוד; לצדם מוגדרים גם המשאבים העומדים לרשות העמותה על מנת להוציא לפועל את התכנית.
מינוף ההשפעה
אחת המטרות של "בית איזי שפירא" היא הגברת המודעות לצרכיהם של אנשים עם מוגבלויות והפחתת האפליה נגדם. מעבר לפעילות השוטפת שהעמותה מבצעת בתחום, היא גם משכילה להשתמש במשאבים נוספים לקידום מטרה זו. לדוגמה, העמותה מפעילה תכנית בבתי הספר שבה היא מכשירה מנהיגים צעירים שיפיצו את תפיסת העולם שלה במעגלים החברתיים שאליהם הם משתייכים. בנוסף, העמותה הקימה קואליציה של ארגונים המסייעים לאנשים עם מוגבלויות דרך שינוי חקיקה, ובאמצעות שיתופי הפעולה בין הארגונים היא ממנפת ומרחיבה את השפעתה.
מכון ראות הוא ארגון המציע מודל חדשני לחשיבה בתחומי המדיניות הציבורית. מכון ראות מקיים שיתופי פעולה מקצועיים עם גורמי ממשל ושלטון מקומי במטרה לתמוך בתהליכים אסטרטגיים של קבלת החלטות. בנוסף, במכון ראות פועלים גם כדי לקדם את השתלבותם של בוגרי המכון במגזר הציבורי על מנת שיוכלו להפיץ שם את מודל החשיבה של המכון ולהנהיג את המגזר הציבורי למצוינות.
מדידת תוצאות
בעמותת "יוזמות קרן אברהם" מתבצעת מדידה שוטפת של תוצאות הפעילות. על כל אחת מהתכניות המרכזיות נערך מחקר הערכה בשיתוף עם מוסד מחקרי, הבודק את שינוי העמדות בקרב המוטבים בעקבות הפעילות. למשל, בפרויקט "יא סלאם" ללימוד שפה ותרבות ערבית לתלמידים יהודים הועברו שאלונים שבדקו את השינוי שחל בקרב התלמידים והמורים בעקבות הפרויקט בנושאים כמו היכרות עם התרבות הערבית, פתיחות לתרבות הערבית ומודעות לקשיים של אזרחי ישראל הערבים.
עמותת "Apple Seeds" (לשעבר עמותת תפוח) מפעילה את תכנית נטע@, שבה מוכשרים בני נוער מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית למקצועות המחשוב והתקשורת תוך הקניית ערכים חברתיים. באמצעות שאלונים וראיונות נבדקת מדי שנה ההשפעה של התכנית על בוגריה – שיפור ההישגים בבחינות הבגרות, תרומת התכנית להעצמתם האישית של התלמידים, שינוי עמדות כלפי ערכי הליבה של התכנית ועוד. כמו כן, בעמותה מודדים ובוחנים את יחסי הגומלין שנוצרו עם הקהילה המקומית במסגרת התנדבות החניכים בקהילה, ונערך גם אומדן של ההון האנושי שהתכנית תרמה לפריפריה על ידי הערכת "שוויים" של החניכים עם סיום התכנית כבעלי מקצוע מוסמכים.
שימוש בנתונים
עמותת פעמונים מרבה לקיים תהליכים פנים ארגוניים של הפקת לקחים הקשורים למבנה הארגוני, לטיב השירות למוטבים ולהפעלת המתנדבים; היא אף נעזרת לשם כך באנשי מקצוע ויועצים. תהליכים אלה מבוססים על נתונים שנאספים ומנותחים באופן תדיר בעמותה. לדוגמה, בעקבות ניתוח הנתונים ממשובים שמילאו המתנדבים בעמותה הוחלט על שינוי המבנה הארגוני על מנת לאפשר ניהול טוב יותר של המתנדבים, לחזק את הקשר שלהם עמותה ולמנוע תחלופה גבוהה שלהם.
ועד מנהל
הוועד המנהל בעמותת "מגמה ירוקה" פועל במסגרת ועדות משנה שלהן תפקידים מוגדרים. בין היתר אחראים חברי הוועד על גיוס המשאבים, מיצוב ומיתוג העמותה וייצוג העמותה בכנסים ואירועים. כמו כן, ועדת כוח אדם מסייעת במיון, הכשרה ושימור של עובדים ומתנדבים, ואף קיימה סקר בקרב העובדים כחלק מתהליך אבחון בעמותה.
תמחור
עמותת "מפעלות חינוך וחברה" מקיימת פעילות המשלבת ספורט, חיזוק לימודי והקניית ערכים חינוכיים וחברתיים. הפעילות מתקיימת במסגרת מאות קבוצות ברחבי הארץ, שבהן חברים אלפי ילדים ובני נוער. בעמותה הוכן ניתוח מדויק של עלות הפעלת הקבוצות השונות – הדרכה, ציוד, ביטוח, השתלמויות – ונלקחה בחשבון גם עלות הפעלת המטה התומך. מידע זה מסייע להנהלת העמותה לקבל החלטות בנוגע לפתיחת קבוצות חדשות ושימוש בכספי תרומות.
לעמוד הפייסבוק של מידות