מידות מבקשת לקדם אפקטיביות כאמת מידה עיקרית במערך שיקוליהם של משקיעים חברתיים ובניהול עמותות, וזאת באמצעות דירוג ארגונים ללא מטרות רווח וביצוע דוחות תחום.
עמותות משקיעים א א א

מהי למידה אפקטיבית? קודם כל להיות פתוחים לביקורת


מידות מעודדת עמותות לפתח תהליכי למידה, שיסייעו להן לדעת אם הן משיגות את מטרותיהן, באיזו מידה הן עונות על צרכי קהל היעד שלהן והאם הן מעניקות לבעלי עניין שונים מענה אפקטיבי.
היבט חשוב של למידה אפקטיבית הוא היכולת להיות ערני לרחשי הסביבה הנוגעים לתחומי העיסוק של הארגון והיכולת להיות פתוח לביקורת. ביקורת בונה ומנומקת היטב עשויה לשמש מקפצת ידע, בבחינת "אורח לרגע רואה כל פגע", ולתרום למענה טוב יותר למוטבי הארגון.
מידות קשובה לביקורת שמשמיעים חוגים שונים ועושה מאמצים להטמיע שינויים באופן פעולתה, כאשר הביקורת המוצעת מוצדקת.
טבעי שארגון שעוסק בהערכת עמותות ישמש מוקד לביקורת, ומידות אינה הראשונה מבין עמיתיה שנדרשת לתת הסברים על גישתה ועל תפיסתה. במדינות אחרות הפרקטיקה הזו ותיקה מעט יותר, ושם כבר הספיקו המבקרים להעלות את דעותיהם על כתב. מידות לומדת מכך הרבה, ושמחה גם לשתף את בעלי העניין כאן בישראל בידע שנצבר שם.
בהקשר זה, אנחנו מצרפים כאן עשרה מאמרים שהחוט המקשר ביניהם הוא ביקורת כנגד ארגוני דירוג. על פי רוב, הביקורת אינה "אישית" ואין לה דבר כנגד ארגון דירוג זה או אחר, אלא היא מתנגדת לעצם הרעיון שבבסיס הדירוג ותמהה על הערך המוסף שלו למגזר ולחברה. 
  • המאמר הראשון (Rating the raters) מייצג את עמדת ארגון הגג של האלכ"רים בארה"ב (NCNA), שאינה מתנגדת לעצם קיומו של הדירוג, כל עוד הוא משרת מטרה נאצלה של מתן מידע לתורמים למען יוכלו לייעד את תרומותיהם לארגונים מוצלחים. עם זאת, המאמר מביע דאגה לנוכח האפשרות שהדירוג עלול להטעות את התורמים ולמסור להם מידע מוטה שיפגע בהכנסות העמותות.    
  • לוול, טרלסטאד ומיהם (The Ratings Game: Evaluating the three groups that rate the charities) תמהים מי הסמיך את ארגוני הדירוג להעריך עמותות, ובתגובה מנתחים מודלים של שלושה ארגוני דירוג. הם מוצאים שארגוני הדירוג עשויים לשרת תורמים מתוחכמים, אך בה בעת להטעות אנשים התורמים בסכומים קטנים יחסית.      
  • צ'וצ'אריה וגוש בשני מאמרים (Do Charity Ratings Matter? & Ratings of Charities and Contributions) בודקים אם דירוג עמותות משרת את מטרתו ואם תורמים אכן נשענים עליהם בעת קבלת החלטות. ממצאיהם חיוביים, אם כי בעיקר ביחס לעמותות עם היקף פעולה גדול.  
  • סלואן (The Effects of Nonprofit Accountability Ratings on Donor Behavior) חיפשה השפעה דומה ומצאה מבנה בלתי סימטרי, שבו דירוגים "טובים" השפיעו לטובה על החלטות התורמים, בעוד דירוגים "רעים" לא השפיעו כלל.
  • גריסמן (Beware The Nonprofit Watchdog – Charity Navigator) מזהיר מפני ארגוני דירוג, אותם הוא מכנה "כלבי השמירה" מטעם עצמם. הוא מתייחס למודל הישן של (Charity Navigator (CN, ומוצא שהוא שטחי וחסר התאמה לשוק או ערך מוסף למשתמשים בו.
  • תומאס (New Ways to Rate Charities Don’t Help Donors Make Smart Bets) מתייחסת לשינוי האמיץ שערך CN במודל שלו, אבל מטילה ספק ביכולתו להציע מתודולוגיה אמינה, שקופה ובלתי שרירותית ובכלל ביכולתם של דירוגים באשר הם לספק מידע שישרת קבלת החלטות מושכלת.
  • גם הרשברגר ונטישן (Watchdog Wanted: Making the Case for Internal Oversight of the Nonprofit Sector) מתייחסים למושג "כלבי שמירה" ובאמצעותו הם בוחנים מודלים וכלים קיימים במגזר השלישי שנותנים מענה להיעדר שקיפות ובקרה. מסקנתם היא שעל העמותות ליזום בעצמן כלי בקרה שיבטיחו את אמון הציבור בהן.
  • סורנטינו (How Donor Advised Funds and Charity Ratings Can Affect Your Agency) מדבר על השילוב שבין דירוג ובין ארגוני ייעוץ לתורמים וניהול כספי תרומות (Donor Advised Fund, DAF) ועל האתגר שהוא מציב בפני עמותות.
  • ולסיום, סילברגלייד (Effects of watchdog organizations on the social capital market) מדבר על ההשפעה של הדירוג על עמותות ועל השוק כולו. הוא מצטט את הופקינס (Standards Enforcement by Watchdog Agencies. In The Law of Fundraising. New York: Wiley, 2002) ומזהיר מפני הנזק שארגוני דירוג עלולים לגרום. עם זאת, הוא מוצא שהדירוגים אינם משפיעים בהכרח על קבלת החלטות בקרב תורמים ועל כן אין לחשוש מפניהם.
 
 
 
 

נא להשאיר פרטים

השארת מייל לצורך משוב אנונימי עתידי