מידות מבקשת לקדם אפקטיביות כאמת מידה עיקרית במערך שיקוליהם של משקיעים חברתיים ובניהול עמותות, וזאת באמצעות דירוג ארגונים ללא מטרות רווח וביצוע דוחות תחום.
עמותות משקיעים א א א

עליך לדעת לאן מיועדות פניך, אם ברצונך להגיע לשם

19/02/2013 10:03:00
סטיבן פראט, בעל ניסיון רב בניהול עמותות ובייעוץ לעמותות ולתורמים, משמש מנהל תחום קיימות פיננסית בארגון Root Cause שבבוסטון, ארה"ב. בתפקידו הוא אחראי על ייעוץ לעמותות, על גיבוש מודלים פיננסיים שיסייעו להן לצמוח ועל שיתוף אחרים בידע על פרקטיקות מצליחות. לאחרונה הזדמן לי להשתתף באחת מסדנאות הייעוץ שניהל פראט. התרשמתי מהידע הרב שביכולתו לחלוק עם נציגי העמותות שישבו סביב השולחן, אבל גם מהדמיון הרב בין סוגיות עימן מתמודדות העמותות בארה"ב ובין אלה שמציבות אתגר בפני עמותות בישראל.
 
בתום הסדנה חלק פראט את התרשמותו עם הקהל הרחב, ואני מביא אותה כאן בתרגום חופשי:
 
עליך לדעת לאן מיועדות פניך, אם ברצונך להגיע לשם
 
בעולם של מדידת ביצועים של עמותות זהו עקרון יסוד. עליך לדעת מה התוצאות הרצויות בהמשך הדרך, או במלים אחרות – מהי ההשפעה לה אתה מקווה, כדי למדוד את מידת התקדמותך לעבר אותה מטרה וכדי למדוד את התוצאה עצמה. עם זאת, במספר הזדמנויות הופתעתי לגלות עד כמה ארגונים מכל הסוגים והגדלים מתקשים להגדיר לעצמם יעדים ספציפיים וניתנים למדידה.
 
תוצאות זה עניין מורכב. האתגר דומה, בין שאתה יזם חברתי שעומד בראש מיזם של 200 אלף דולר, או מנהל קרן פילנתרופית מרובת נכסים. ארגונים רבים מבלבלים בין מושגים כאשר הם נדרשים לשינוי שבכוונתם להשיג, ומשתמשים בשפה של "משימה" במקום בהשפעה הרצויה. במלים אחרות: במקום לומר לאן הם רוצים להגיע ומה הם רוצים לשנות, הם נוטים לספר מה ואיך הם עושים היום. בסדנה האחרונה שאלתי נציגים של ארגוני פיתוח מנהיגות נוער מה ההשפעה לה הם מקווים. טווח התשובות נע בין "לחסל את העוני", "לצמצם פערים" ובין "למנוע אפליה בהעסקת בני נוער".
 
אין כל סיבה להטיל דופי בכוונותיהם הטובות של משתתפי הסדנה, ובכל זאת קשה להתעלם מכך שהיעדים שהם בחרו להגדיר קשים מאד למדידה, ויותר מכך – קשה להאמין שארגון אחד יכול להשיג יעדים כאלה בזמן הקרוב. בלי הגדרת מסגרת זמן סבירה, בלי הגדרה ברורה של שינוי ריאלי ובלי הגדרת יעד מדיד, לא ניתן להגדיר אופן פעולה שיביא את הארגון ליעד.
 
הגדרה טובה של השפעה רצויה חייבת להתייחס לארבע שאלות:
 
  • מה? (הארגון שלך רוצה להשיג)
  • כמה? (במושגים ספציפיים ומדידים)
  • עבור מי?
  • מתי?
 
ההשפעה הרצויה צריכה להיות מוגדרת באופן יחסי ליכולתו של הארגון ולפוטנציאל הצמיחה הריאלי שלו. פראט קורא לזה שאלת ה"למה מי אתה?" ("you and what army?"). לעולם יהיה מתח בין הסוגיה החברתית שברצוננו לפתור ובין המשאבים העומדים לרשותנו. מצד אחד, ארגונים שמגבילים את עצמם לפתרון בעייה מצומצמת או מקומית באופן שתואם את יכולתם הנוכחית נעדרים חזון הרפתקני ונועז שנדרש ליצירת שינוי משמעותי. מצד שני, ארגונים שמצהירים על יעדים שמרוחקים שנות אור מאתנו ואינם תואמים את יכולתם הנוכחית עלולים לאבד את דרכם, להחמיץ הזמנות לשכפל את הצלחתם ואף להיכשל. האיזון בין שתי הגישות הוא האומנות של הגדרת ההשפעה הרצויה.
 
לפראט הזדמן לייעץ ללקוח שבתחילת עבודתם המשותפת הגדיר את השפעתו הרצויה כ"סגירת פערי ההישגיות בקרב תלמידי תיכון בעיר ניו יורק". היכן בדיוק הבעיה? התברר שאותו ארגון מספק שירותים ל-600 תלמידים בכל שנה, בעוד בעיר ניו יורק לומדים קרוב לחצי מיליון תלמידי תיכון בזמן נתון. הגם שתוצאות הפעילות של אותו ארגון היו מרשימות לכל הדעות, אין סיכוי שהוא יצליח להשפיע כך על קבוצה גדולה עשרות מונים בתקופת זמן של 3 עד 5 שנים. בתום תהליך הייעוץ אנשי הארגון כבר הצליחו להגדיר את השפעתו הרצויה באופן ריאלי ומדיד תוך שהם עונים על ארבע השאלות:
 
האתגר של הדור הנוכחי הוא צמצום פער ההישגיות בין תלמידי קבוצת הרוב ותלמידי קבוצות המיעוט, והוא זהה בעוצמתו למאבק לזכויות האזרח בדור הקודם. ייתכן שרפורמה במערכת החינוך תסייע, בסופו של דבר, לצמצם את הפער, אבל עבור התלמידים של היום זה יהיה מאוחר מדיי. הארגון שלנו יסגור את הפער עבור 600 תלמידים בעיר ניו יורק עד סוף השנה. אנחנו נדאג להגדיל מספר זה ב-150 בכל שנה.
 
ההגדרה המעודכנת משיגה את האיזון הנדרש בין תעוזה (לסגור את הפער עבור כל אחד מ-600 התלמידים שמשתתפים בתכנית) ובין קנה מידה, מבלי לוותר על יעד שאפתני לצמיחה ומבלי להתעלם מהמשאבים הזמינים בתחום. חשוב מכך, הן ההגדרה, והן מדדי הביצועים שהארגון גיבש והטמיע בעזרתו של פראט, אפשרו לו לבחון את מודל הפעולה שלו ולתקן אותו בהתאם לממצאים, כל זאת במטרה להשיג את ההשפעה הרצויה.
 
מנהלי הארגון כבר ידעו לאן הם רוצים להגיע. כל השאר הם רק פרטים.
 
 התרשם ורשם: גיא ראביד
עליך לדעת לאן מיועדות פניך, אם ברצונך להגיע לשם
גיא ראביד חזר עם רשמים מהותיים מסדנת הייעוץ של סטיבן פראט, מנהל ויועץ בארגון המחקר למלכ"ר בבוסטון.

חדש באתר

יסודות בהערכה משותפת - מדריך מעודכן

בהמשך להרצאתה של אניטה בייקר לנציגי עמותות שהוזמנו ע"י מידות וד"ר גילה מלך אנחנו שמחים להפיץ תרגום לחוברת בנושא הערכה שכתבה ביחד עם בת' ברונר. להמשך המאמר

שילוב יכולת הערכתית בפרקטיקה הארגונית

בהמשך להרצאתה של אניטה בייקר לנציגי עמותות שהוזמנו ע"י מידות וד"ר גילה מלך אנחנו שמחים להפיץ תרגום לחוברת בנושא הערכה שכתבה ביחד עם בת' ברונר. להמשך המאמר

מדגם השקעות חברתיות של קרן כהנוף בישראל

במשך כל שנות פעילותה בישראל תרמה קרן כהנוף כאמור יותר מ 110- מיליון דולר. מסמך זה יתאר רק מדגם מייצג
מפעילויותיה. להמשך המאמר
לרשימה המלאה

נא להשאיר פרטים

השארת מייל לצורך משוב אנונימי עתידי