מידות מבקשת לקדם אפקטיביות כאמת מידה עיקרית במערך שיקוליהם של משקיעים חברתיים ובניהול עמותות, וזאת באמצעות פיתוח כלים מתקדמים למדידה חברתית, פיתוח תווי תקן חברתיים, מיפויים חברתיים, מחקר יישומי, ייעוץ, כנסים והדרכות.
א א א

מדידה והערכה במגזר השלישי בארה''ב - תמונת מצב

באוקטובר 2010 פורסם הדוח השנתי של ארגון Innovation Network על מצבה של מדידה והערכה במגזר השלישי בארה"ב (אפשר להוריד את הגרסה המלאה של הדוח (בנפח 5.5M) מאתר הארגון).
 
עורכי הדוח סקרו מדגם מגוון בן 1,072 עמותות ומצאו כי 85% מהעמותות מדדו חלק מפעילותן בשנה החולפת, אם כי הדוח אינו מבחין בין הערכת תוצאות מיידיות לבין הערכת תוצאות ארוכות-טווח. ממצאים מעניינים נוספים: 
 
זהות המעריך וסוג המדידה:
  • האחראים למדידה היו אנשי צוות מהעמותה נטולי מומחיות והכשרה במדידה (62%), צוות מומחה או מעריכים חיצוניים (17%). ביתר המקרים (17%) לא זוהה מוביל ברור לתהליך המדידה.
  • מבין העמותות שנסקרו, ב-13% בלבד יש אדם הממונה על מדידה והערכה.
  • בלמעלה ממחצית העמותות האחריות על המדידה מוטלת על הנהלת העמותה או על הוועד המנהל.
  • 27% בלבד מהעמותות עבדו עם מעריך חיצוני.
  • עמותות שעבדו עם מעריך חיצוני היו שבעי רצון מעבודתו במידה רבה מאד (29%), או במידה רבה (44%); אחרים נהנו פחות: במידה מעורבת (21%), במידה מועטה (4%) והיו שסבלו (2%).
  • מדידה כמותנית שכיחה יותר ממדידה איכותנית: 76% מציגים נתונים סטטיסטיים שונים, 71% נעזרים בטפסי משוב, 47% עורכים מעקב אחר המוטבים במהלך התכנית. לעומת זאת רק 21% מודדים ומציגים מקרי בוחן כדוגמה לתוצאות פעולתם, 24% נעזרים בקבוצות מיקוד, 31% נעזרים בראיונות פרטניים עם מוטבים.
המשאבים שהושקעו:
  • נמצא קשר בין גודל התקציב ובין הנכונות להקדיש משאבים למדידה: 94% מהארגונים בעלי תקציב גדול העריכו את עבודתם (לעומת 80% מארגונים בעלי תקציב קטן) ו-31% מהם העסיקו ממונה על מדידה והערכה במשרה מלאה (לעומת 9% בארגונים שתקציבם קטן).
  • אחת מכל שמונה לא השקיעה ולו דולר בודד במדידת תוצאות פעילותה.
  • רבע מהעמותות השקיעו את המינימום הנדרש (לפי המלצת Innovation Network) בשיעור של 5% מתקציבן במדידה.
  • 8% בלבד מהעמותות השקיעו 10% מתקציבן ויותר במדידה.
  • 36% מהעמותות דיווחו שאף לא אחד מתומכיהן והמשקיעים בהן תומך במאמציהן למדוד את פעילותן. 64% דיווחו שמשקיע אחד לפחות תומך במאמצים אלה. 
  • הגורמים המובילים בתמיכתם במאמצי מדידה הם רשויות (31%) ופילנתרופים (27%). 
חשיבות המדידה:
  • עמותות מקנות חשיבות רבה למדידת תוצאות והשפעה חברתית. השאלה המובילה בעיני 51% מהעמותות היא: "איזה שינוי אנחנו מחוללים?". השאלות הבאות על פי סדר העדיפות הן "כמה טובים אנחנו?" ו"כמה עשינו".
  • עם זאת, בסדר העדיפויות בעמותה מדידה זוכה לחשיבות המועטה ביותר, למעט מחקר (סדר העדיפויות הוא: גיוס משאבים, ניהול פיננסי, תקשור, ניהול משאבי אנוש, תכנון אסטרטגי, טכנולוגיית המידע, פיתוח עובדים, משילות, מדידה, מחקר).
  • משקיעים חברתיים נתפסים כלקוחות העיקריים (36%) של הדיווחים על המדידה. הבאים בסדר העדיפות הם הוועד המנהל (22%), הנהלת הארגון (17%), הצוות (8%) ולקוחות חיצוניים (5%). 
  • עבור מה משמשת המדידה? עבור עריכת שינויים בפרויקטים (79%), לדווח לתורמים (74%), לתכנן או לשנות אסטרטגיה (68%), לפרסום העמותה (60%), לקבל החלטות תקציביות (47%), לקבל החלטות הנוגעות לכח אדם (47%), עבור מצגות (18%). 2% לא משתמשים במדידה כלל.
  • מהם הקשיים והמכשולים המונעים עמותות למדוד את תוצאות פעילותן? מחסור בכח אדם (עבור 96% מהעמותות זה היה האתגר העיקרי), מחסור במשאבים כספיים (84%), היעדר מומחיות בצוות (81%), היעדר תמיכה מצד הנהגת העמותה (42%).
 
מדידה והערכה במגזר השלישי בארה''ב - תמונת מצב
הדוח השנתי של ארגון Innovation Network המתאר את מצב המדידה וההערכה בקרב עמותות בארה"ב
תגיות:
מאמרים נוספים באותו נושא:

נא להשאיר פרטים